מְעוּדכָּן: אוק 14, 2019
הנשיא טראמפ חתם על הצהרה שתחייב מהגרים להוכיח שיש להם מספיק משאבים כספיים כדי לשלם עבור כל דרישות בריאותיות או לספק לעצמם ביטוח רפואי פרטי בתוך 30 יום מכניסתם לארה"ב, הכללים החדשים אמורים להיכנס לתוקף ב-3 בנובמבר 2019 ולא יחול על אלה שכבר נמצאים בארה"ב
הרגולציה החדשה לא תחול על ילדים, פליטים או מבקשי מקלט, אך תשפיע על בני משפחה של אזרחי ארה"ב המעוניינים להגיש בקשה לוויזה. ההכרזה מהווה חלק מרצונות הממשל להתקדם לעבר מערכת הגירה המבוססת על יתרונות ולא על בסיס השיטה המשפחתית הנוכחית. זה בא בעקבות מהלכים מוקדם יותר השנה לסרב לגרין קארד למהגרים שמקבלים כמה קצבאות רווחה ציבוריות.
הממשלה גם הורתה לנותני החסות להחזיר תשלומי רווחה מבוססי הכנסה וכן ביקשה שינויים בתשלומי הרווחה בדיור הציבורי שמשמעותם אימות מצב ההגירה של כל הפונים. את ביטוח הבריאות הנדרש ניתן לרכוש על ידי הפרט או על ידי מעסיק והוא עשוי להוות כיסוי לטווח קצר אשר בדרך כלל אינו כולל תנאים קיימים, או פוליסה רפואית קטסטרופלית.
Medicaid עבור מועמדים עניים יותר לא ייחשב ואלו המקבלים סובסידיות לרכישת ביטוח בריאות על פי חוק הטיפול בר השגה, יידחו גם הם מכיוון שהטבות אלו משולמות מתקציב הממשל הפדרלי. בעוד שמהגרים חוקיים עשויים להיות זכאים לסבסוד על פי חוק טיפול משתלם, כיסוי רפואי מסובסד זה אינו נחשב כביטוח הולם על פי התקנות החדשות, מה שמוביל למצב של Catch-22.
הנשיא טראמפ הפך את הפחתת ההגירה לחלק מרכזי בריצה שלו לבית הלבן ב-2016 והיא ממשיכה להיות מרכזית בממשלו. רק 18,000 פליטים יורשו להתיישב בארה"ב בשנת 2020, המספר הנמוך ביותר שנרשם אי פעם עבור תוכנית יישוב הפליטים המודרנית.
בהצהרה, הבית הלבן אמר כי יותר מדי מהגרים ולא אזרחים נהנים מתוכניות הבריאות הציבוריות הנדיבות בארה"ב וכי הדבר תורם לבעיית העלויות הרפואיות שאינן מכוסות על ידי הביטוח.
כ-1.1 מיליון מועמדים מקבלים גרין קארד מדי שנה. מנתונים של המכון למדיניות הגירה עולה כי בשנת 2017, 67% מהמהגרים לארה"ב היו בעלי ביטוח בריאות פרטי, לעומת 69% מהאזרחים שנולדו בארה"ב, בעוד ש-30% מהמהגרים היו מכוסים בפוליסות בריאות ציבוריות, לעומת 36 % מאזרחי ארה"ב.
בין 2013 ל-2017, מספר המהגרים הלא מבוטחים ירד מ-32% ל-20% בעקבות הכנסת חוק הטיפול בר השגה. המדיניות החדשה נתפסת בעיני המבקרים כעל סבירות שתהיה קשה ליישום וכמשפיעה רבות על בני זוג ובני משפחה אחרים של מהגרים חוקיים.
יותר מ-51,000 מבקשי מקלט נשלחו לעיירות בגבול מקסיקו, למרות שהזהירו את אזרחי ארה"ב שלא לנסוע לאזור בגלל הסיכון הגובר לרציחות, חטיפות ופשע אלים.
עורכי דין כמו הקבוצות Human Rights First היו מודאגים מתוכנית ה-Remain in Mexico או MPP (פרוטוקולי הגנת הגירה) מאז הצגתה בתחילת 2019, אך השבוע אזהרותיהם התחזקו, ונתונים מראים כי היו כמעט 350 דיווחים על חטיפה, אונס, עינויים והתקפות אלימות אחרות על אנשים הממתינים במקסיקו לתיק שלהם בפני בתי המשפט להגירה בארה"ב.
אורסלה אוג'דה מנציבות הפליטים לנשים ביקרה בגבול בהזדמנויות רבות ודואגת שהנתונים הללו מייצגים רק את קצה הקרחון. היא אומרת שכאשר אנשים לא מגיעים לדיון בבית המשפט, לא ברור מה עלול לקרות להם.
שתיים מהערים במדינת Tamaulipas, Matamoros ו- Nuevo Laredo, נחשבות לכמה מהמקומות המסוכנים בעולם. אזהרת מסע ברמה 4 פורסמה על ידי מחלקת המדינה, בשל השכיחות של פשעים אלימים כגון שוד מזוין, חטיפה, חטיפה, תקיפה מינית, סחיטה ורצח.
קשה מאוד לעורכי דין בארה"ב לספק ייצוג משפטי למבקשי מקלט הממתינים במקסיקו וכמה עורכי דין אוימו באלימות בעצמם. ישנה גם רמה נמוכה של אמון בטענת הממשל לפיה אנשים פגיעים פטורים משליחה למקסיקו.
בתביעה שהוגשה בפברואר על ידי קבוצות הסברה נגד התוכנית, MPP נחסם אך מאוחר יותר הופעל מחדש בעוד ערעור על פסק הדין נמשך. במהלך הדיון, סוכנות המכס האמריקאית טענה ש-Remain in Mexico היה מיותר מכיוון שמערכת ההגירה הצליחה להתמודד עם הגידול בתביעות המקלט.