מְעוּדכָּן: אוג 23, 2021
בעוד ארצות הברית נסוגה מאפגניסטן והאפגנים מנסים לברוח מהטליבאן, הסצנות הכאוטיות בנמל התעופה בקאבול מתמקדות במה שארצות הברית יכולה לעשות כדי לסייע לבעלות בריתם האפגניות בעזיבה.
דיונים רבים התרכזו בתוכנית SIV (ויזת עולה מיוחדת). הקונגרס יצר תוכנית זו ב-2009 כדי לתמוך במתרגמים אפגנים ואחרים שעבדו עם כוחות ארה"ב במהלך 20 שנות המעורבות של ארה"ב בארצם. עם זאת, לנשיא ביידן יש גם אפשרויות אחרות. לדוגמה, חוק ההגירה והסיוע לפליטים משנת 1962 אומר שהרשות המבצעת יכולה לפעול בסמכותה כדי להעביר אנשים במשבר. פסיקה זו אפשרה בעבר לפליטים מוייטנאם, קוסובו ועיראק לעבור לארצות הברית.
תוכנית SIV הנוכחית מרחיבה את AAPA (חוק הגנת ברית אפגניסטן) שעבר בקונגרס בשנת 2009. AAPA אישרה 1,500 אשרות בכל שנה לאזרחים אפגנים שסיפקו שירותים יקרי ערך לממשלת ארצות הברית ובעלות בריתם ושנמצאים תחת איום חמור ומתמשך. תוצאה של העסקתם בממשלת ארה"ב.
אשרות מהגרים מיוחדות זמינות למי שעבד מטעם ממשלות ארה"ב באפגניסטן כמתורגמנים, מתרגמים ובתפקידים מקצועיים אחרים. תוכנית SIV ספגה זמן רב ביקורת על עיכובים ממושכים, כאשר בקשות רבות נמשכות עד שלוש שנים לטיפול. עם זאת, משרדי החוץ וההגנה של ארה"ב התחייבו להאיץ את הפינוי הנוכחי למקסימום של 900 אנשים זכאים ביום.
מגיפת Covid-19 החריפה את צבר יישומי SIV. ביולי השנה, הקונגרס חתם על חוק שאהין-ארנסט, שמטרתו לספק תמיכה נוספת לבעלי בריתם האפגניים. מספר הויזות המורשות גדל ב-8000 בשנה. הצעת החוק גם משנה את הדרישות הקיימות עבור מועמדי SIV, מצמצמת את כלל ההעסקה למשך שנתיים לאחת, דחיית הבדיקה הרפואית עד לאחר ההגעה לארה"ב. בני זוג בחיים וילדים של מבקשים שנהרגו בזמן שהמתינו לאישור ה-SIV שלהם.
אזרחים אפגנים שעזרו לארה"ב אך אינם זכאים לאשרת מהגר מיוחדת מכיוון שאינם עומדים בדרישת זמן השירות המינימלי, למשל, יכולים להיות מוגדרים כ-P2 (עדיפות 2). אבל תחילה עליהם למצוא דרך לצאת מאפגניסטן בעצמם, מכיוון שניתן לטפל בהם כפליטים רק ברגע שהם נמצאים במדינה אחרת. נכון לעכשיו, ארה"ב אינה מציעה טיסות למבקשי P2.
אנשים יכולים לקבל מעמד של שחרור על תנאי, המאפשר להם להיכנס לארה"ב על בסיס חירום מבלי שסטטוס ההגירה שלהם יאושר באופן רשמי. ממשלים קודמים השתמשו בשחרור על תנאי כדי להביא קבוצות ספציפיות של פליטים מהאיטי וקובה, מרכז אמריקה וברית המועצות.
חלופה נוספת תהיה לאפשר ליותר אזרחים אפגנים להיכנס לארה"ב באמצעות USRAP, תוכנית הקבלה לפליטים בארה"ב. כדי להשיג זאת תידרש הרחבה דרמטית של מכסת הקבלה לפליטים. ארצות הברית תצטרך להתמודד גם עם צבר עיבוד משמעותי.
USRAP תאפשר לארצות הברית לסווג קבוצות ספציפיות של אזרחים אפגנים כקבוצות עדיפות כדי להגן עליהם על רקע הומניטרי. עם זאת, המספר הגדול של פליטים המעורבים גורם לכך שיוזמה כזו תעמוד בפני אתגרים בירוקרטיים.
חלופות אלה מראות שהממשל של הנשיא ביידן יכול ליישם אפשרויות שיאפשרו לאפגנים לעקוף את קשיי העומס והביורוקרטיה של תוכנית SIV. תוכנית שחרורים על תנאי תמנע גם את הבדיקה הראשונית הקפדנית עבור אנשים הנמלטים מאיום מיידי של מוות. כל האפשרויות שהוזכרו לעיל מעניקות ליחידים חופשה זמנית להישאר בארה"ב לפני שיקבלו מעמד הגירה. הממשלה יכולה להפעיל את שיטת השחרורים ולעקוף את
ארצות הברית החלה בנסיגתה מאפגניסטן ללא תשתית מספקת כדי להגן על אותם אזרחים אפגנים שעבדו עבורם ואשר יושפעו מיד מהמשבר. מבחינה חוקית, ישנן מספר דרכים חלופיות להרחיב את הקיבולת כדי להוציא עוד אפגנים. וכשהמצב באפגניסטן ממשיך להידרדר, ארה"ב צריכה להעריך את מגוון האפשרויות וליישם את הפתרונות המעשיים ביותר כדי להגן על חייהם של בעלות בריתה.